מערכת עצבים שקטה, חושבים שקט

מוכר היטב שהמערכת העצבית היא מרכז השליטה של הגוף והיא מכוונת את פונקציות הגוף. מה שלא מוכר באותה מידה הוא שהמערכת העצבית היא גם מקור עיקרי של קלט לחושבים - כי 80% מהעצבים בגוף הם אפרנטיים, המתקדמים מהגוף לכיוון המוח. החושבים והמערכת העצבית מחוברים באופן קרוב, וכאשר החושבים בשקט, המערכת העצבית גם בשקט. כאשר החושבים מתחזק, המערכת העצבית גם מתחזקת.

המערכת העצבית מעוצבת להגן עלינו מסכנה. כאשר אנו מתפקדים כאיום, המערכת העצבית מתחילה לעבוד ומכינה אותנו להילחם או לברוח. תגובה זו נקראת תגובת הילחם-או-ברח, והיא מנותבת על ידי המערכת העצבית הסימפטית. המערכת העצבית הסימפטית אחראית לכל תגובות ההישרדות האוטומטיות של הגוף, כמו עלייה בדופק, עלייה בלחץ הדם, ועלייה בנשימה.

אף שתגובת הילחם-או-ברח היא חיונית להישרדות, היא אינה מיועדת להיות מצב כרוני. כאשר הגוף במצב של מתח כרוני, זה יכול להוביל למספר בעיות בריאות, כמו לחץ דם גבוה, מחלת לב, וחרדה. אם לא ייבדק, הגוף יתפקד כאילו המתח הזה הוא הנורמלי החדש, וישלח אותות מתח לחושבים אפילו כאשר אין קלט חיצוני שמציין שהמתח הוא נדרש.

ישנם מספר דרכים לשמור על שקט החושבים והגוף. אחת מהן היא לתרגל מדיטציה או מיינדפולנס. זה יכול לעזור לאמן את החושבים להתמקד ברגע הנוכחי ולשחרר מתחים שאינם נוכחים כרגע. דרך נוספת לשמור על שקט החושבים והגוף היא להתעמל באופן קבוע. התעמלות משחררת אנדורפינים, שיש להם אפקטים משפרי מצב רוח. התעמלות גם עוזרת להפחית הורמוני מתח כמו קורטיזול.

לבסוף, חשוב להשיג מנוחה מספקת. השינה היא הזמן שבו הגוף והחושבים מנוחים ומתקנים. כאשר אנו חסרי שינה, אנו סבורים להיות יותר עצבניים ולהיות קשה להתמקד. אנו גם סבורים לקבל החלטות גרועות. להשיג מנוחה מספקת היא חיונית לשמירה על שקט החושבים והגוף.

כאשר החושבים והגוף בשקט, המערכת העצבית גם בשקט - שני הגורמים משפיעים זה על זה בכל רגע ורגע.